שישה סימנים שיש לכם נזילה סמויה — ובדיקה אחת שתעשו לבד

1. חשבון מים שקפץ בלי שינוי בהרגלים

זה הסימן הראשון והאמין ביותר, כי הוא מודד ולא מנחש. אם הצריכה עלתה ולא הצטרף אף אחד לבית, לא נפתחה השקיה חדשה ולא היה שינוי בשימוש — משהו זורם לאיבוד. הכמות בדרך כלל מפתיעה: דליפה שאין לה שום ביטוי גלוי יכולה להיות עשרות קוב בחודש.

2. לחץ מים שנחלש בהדרגה

לא ירידה פתאומית — ירידה שמתרחשת על פני חודשים, בכל הבית ולא בנקודה אחת. בבנייה ותיקה זה בדרך כלל מצטבר עם צנרת ברזל שמחלידה מבפנים, וזה מעיד גם על דליפה וגם על קו שמתקדם לקראת כשל.

3. כתם שמשנה גודל בין בוקר לערב

כתם רטיבות שמתייבש ומתמלא לפי שימוש הוא כמעט תמיד דליפה מקו בלחץ או מניקוז, ולא חדירת מים מבחוץ. הבדל חשוב: כתם שמופיע רק אחרי גשם הוא בעיית איטום, כתם שקיים תמיד הוא בעיית צנרת. שני מצבים שדורשים פתרון אחר לגמרי.

4. אבנית לבנה או צבע שמתקלף בתחתית קיר

כשמים עוברים דרך בטון או טיח, הם גוררים איתם מינרלים ומשאירים אותם על פני השטח. פס לבן בתחתית קיר, טיח שמתפורר או צבע שמתנפח הם הסימן שלחות עוברת בקיר לאורך זמן — גם אם אין כתם בולט.

5. ריח לחות בארון או בפינת חדר

ריח עובש מגיע לפני שרואים עובש, במיוחד בארון מטבח מתחת לכיור או בארון אמבטיה. אם יש ריח שחוזר אחרי אוורור, יש לחות שממשיכה להיכנס.

6. מרצפות חמות באזור אחד

בבתים עם קו מים חם שעובר מתחת לריצוף, דליפה בקו החם מחממת את המרצפות מעליה. אזור שמרגיש חם ברגליים בלי סיבה הוא סימן מדויק למדי למקום שבו הקו דולף.

הבדיקה שאפשר לעשות לבד — עשר דקות

סגרו את כל הברזים בבית, כולל הכיורים, המקלחות והמכונות. אל תשתמשו בשירותים. צאו לארון מד המים והסתכלו על החוגה הקטנה. אם היא ממשיכה לזוז — יש דליפה בקו שבלחץ. אם היא עומדת לגמרי, הדליפה כנראה בניקוז, בניאגרה או שמדובר בחדירת מים מבחוץ. בשני המקרים זו אינפורמציה שמקצרת את האבחון בשטח בחצי.

מה לא לעשות

לא לצבוע מעל הכתם. צבע על שטח שממשיך לקבל לחות יתקלף שוב תוך חודשים, והכתם יחזור גדול יותר. ולא לפתוח קיר לפי מקום הכתם — מים זורמים לפי כבידה, ולכן הכתם כמעט תמיד לא נמצא מעל המקור.